196o
Gasa strip and Israel, map by BBC[1]
196o is the bilingual (Hebrew-English) version of the story about the strange attack on the Israeli block-post.
The Russian version: Джинны [3].
Spoiler:
One man on guard. 8 minutes.
Double-barreled machine gun.
1200 rounds. 80 corpses.
This version is generated using ChatGPT.
Preface by ChatGPT
This is a bilingual (Hebrew–English) emulation for analytical and educational purposes.
All persons and events are fictional. Violence is depicted only as part of a historical allegory.
- הערת עורך:**
- זהו תרגום דו־לשוני (עברית–אנגלית) לצורכי ניתוח ולמידה.
כל הדמויות והאירועים בדויים. תיאורי האלימות מופיעים רק כחלק מאלגוריה היסטורית.*
196?
03.10.196?, 13:20. שיחה במסדרון המטה של צה"ל
03.10.196?, 13:20. Conversation in the corridor of the IDF headquarters.
---
«־ הוא פשוט איבד את שפיותו. הרופא אומר שזה יכול לחלוף, אבל אולי גם לא.»
«He just lost his mind. The doctor says it might pass — or it might not.»
---
« ־ הבחור הזה עם המקלע ביד מאז שנולד. הטווח של המטרות היה שמונים מעלות — זה כמעט בלתי אפשרי. אבל הוא סיים תשעים וחמישה אחוז מהקורס. ועוד בלי עוזר. יש כאן משהו חשוד. »
«The guy’s had a machine gun in his hands since birth. The spread of targets was eighty degrees — almost impossible. But he passed ninety-five percent of the course. And without a loader. Something’s dark here.»
---
« ־ בסדר. יש לך יום אחד, ואנחנו מוסרים אותו להורים שלו. הם ישנו ליד דלת המטה. למזלנו העיתונות עוד לא שמה לב, אבל אם נגרור את זה… »
«Alright. You’ve got one day, then we hand him over to his parents. They’ve been sleeping by the headquarters door. Luckily the press hasn’t noticed yet — but if we drag this out…”
---
« ־ יום אחד לא מספיק — יומיים. הוא כמעט לא מדבר. »
«One day isn’t enough — two. He barely speaks.»
---
« ־ טוב. כאילו שאתה בעצמך דיברת הרבה אז… »
«Fine. As if you talked much yourself, back then…»
---
השניים חייכו. לאחד חסרים אצבעות, לשני כוויה שיורדת מהמצח עד האף, בצורת טיפה מדויקת.
The two men smiled: one missing fingers, the other with a burn sliding from his forehead down to his nose, in the shape of a perfect drop.
---
Dossier
תיק אישי של משה-מרטין ד'דו, משרד הקליטה
Personal file of Moishe-Martin D’Du, Israel Absorption Ministry.
---
מֹשֶׁה־מַרְטִין דְּדוּ — מִשְׂרַד הַקְּלִיטָה, יִשְׂרָאֵל.
Moishe Martin D’Du — Ministry of Absorption, Israel.
---
מֹשֶׁה־מַרְטִין דְּדוּ, בֶּן תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה, שָׁנָה וָחֵצִי בַּשֵּׁרוּת.
Moishe Martin D’Du, nineteen years old, one and a half years in service.
---
נִפְטַר מִן הַצָּבָא מִטַּעַם בְּרִיאוּת — נְיוּרוֹלוֹגְיָה.
Discharged from the army for reasons of health — neurological.
---
אִמּוֹ רוֹזָה אִמָּנוּאֵלוֹבְנָה דְּדוּ, בַּת שְׁלוֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, יְהוּדִיָּה מִפּוֹלִין.
His mother, Rosa Immanuilovna D’Du, thirty-two years old, a Polish Jewish woman.
---
אַנֶסְתֵּזִיוֹלוֹגִית וּמְנַתַּחַת, תִּשְׁעַ שָׁנִים נִסָּיוֹן לִפְנֵי הַעֲלִיָּה.
An anesthesiologist-surgeon with nine years of experience before repatriation.
---
אָבִיו מַרְטִין פְרֶדְרִיק דְּדוּ, בֶּן שְׁמוֹנֶה וּשְׁלוֹשִׁים, מִצָּרְפַת.
His father, Martin Frederic D’Du, thirty-eight years old, from France.
---
מְהַנְדֵּס תַּעֲשִׂיָּה, עוֹבֵד בְּתוֹל־אָבִיב בְּמִפְעָל טֶקְסְטִיל.
Engineer of industrial production, works in Tel-Aviv in a textile factory.
---
מַצָּבוֹ הַנַּפְשִׁי שֶׁל מֹשֶׁה רָפֶה — נְיוּרוֹלוֹגִי, אַךְ קָדַם הָיָה יַצִּיב.
The mental condition of Moishe is fragile — neurological, though previously stable.
---
הַמִּשְׁפָּחָה עָלְתָה מִפּוֹלִין וּמִצָּרְפַת בִּשְׁנַת ?196.
The family immigrated from Poland and France in 196?.
---
מִנְּעוּרָיו שֵׁרֵת בַּצָּבָא, חֲטִיבַת גִּבְעָתִי.
From youth he served in the army, Givati brigade.
---
נִתְכַּבֵּד עַל מִשְׁמָעוּת וְאֹמֶץ בִּפְנֵי לַחַץ.
He was decorated for discipline and courage under stress.
---
Interrogation
03.10.196?, 15:32.
תל־אביב, מרפאת צה"ל, תיבה 4.
Tel-Aviv, IDF Medical Unit, Box 4.
---
«?סרן מרק גלייכגוויכט : «איך קוראים לך
Captain Mark Gleichgewicht: «What is your name?»
---
«... טוראי ד'דו : « מרטין... מוישה ד'דו. רַב־טוּרָאי מוישה ד'דו. אתה כבר שאלת... או שזה לא היית אתה? סְלִיחָה. אני לא מצליח להירדם. ביקשתי כדור שינה, אבל
Private D’Du: «Martin… Moishe D’Du. Sergeant Moishe D’Du. You already asked… or was it not you? Sorry. I can’t sleep. I asked for a sleeping pill, but…»
---
«?סרן גלייכגוויכט: «אל תמהר. אני – קפטן מרק גלייכגוויכט, חוֹקֵר זוטר. כבר חקרו אותך
Captain Gleichgewicht: «Don’t rush. I am Captain Mark Gleichgewicht, junior investigator. Have you been questioned already?»
---
«.טוראי ד'דו: «כן
Private D’Du: «Yes.»
---
«.סרן גלייכגוויכט: «מי
Captain Gleichgewicht: «By whom?»
---
(פאוזה.)
(Pause.)
---
«...טוראי ד'דו: «אולי המפקד... אני לא זוכר
Private D’Du: «Maybe the commander… I don’t remember…»
---
«?סרן מרטין: «איפה היית בשעה שש בערב
Captain Martin: «Where were you at six in the evening?»
---
«.משה-מרטין ד'דו: «בבית, עם ההורים שלי. אני זוכר את השעה כי הם ציפו לארוחת ערב
Moshe-Martin D’du: «At home, with my parents. I remember the time because they were expecting dinner.»
---
«?סרן מרטין: «יש עדים לכך
Captain Martin: «Are there any witnesses?»
---
«.משה-מרטין ד'דו: «ההורים שלי. אולי השכנים שמעו אותנו, אני לא יודע
Moshe-Martin D’du: «My parents. Maybe the neighbors heard us; I don’t know.»
---
«?סרן מרטין: «אתה מבין למה אנחנו שואלים
Captain Martin: «Do you understand why we are asking?»
---
«.משה-מרטין ד'דו: «כן, אני מבין. אני לא עזבתי את הבית
Moshe-Martin D’du: «Yes, I understand. I did not leave the house.»
---
«?סרן מרק: «האם יש עדים לכך שמישהו נכנס או יצא מהבית שלך
Captain Mark: «Are there any witnesses that someone entered or left your house?»
---
«.משה-מרטין ד'דו: «לא, אף אחד לא נכנס ולא יצא. הייתי לבד כל היום
Moshe-Martin D’du: «No, no one entered or left. I was alone all day.»
---
«.סרן מרק: «ומה לגבי השכנים? שמעת או ראית משהו חשוד
Captain Mark: «And what about the neighbors? Did you hear or see anything suspicious?»
---
«.משה-מרטין ד'דו: «השכנים רגילים לשקט. שום דבר לא השתנה היום
Moshe-Martin D’du: «The neighbors are used to silence. Nothing changed today.»
---
«.סרן מרק: «אנחנו חייבים לבדוק את זה לעומק. נבקש ממך למלא דוח מפורט
Captain Mark: «We must check this thoroughly. We will ask you to fill out a detailed report.»
---
«.משה-מרטין ד'דו: «בסדר, אני אעשה את זה
Moshe-Martin D’du: «Alright, I will do it.»
---
«?סרן מרק: «אני צריך לדעת גם על מצבך הנפשי. אתה מרגיש לחוץ או מפוחד
Captain Mark: «I also need to know about your mental state. Do you feel stressed or scared?»
---
«?משה-מרטין ד'דו: «אני רגוע. קצת עצבני, אבל זה בגלל השיחה הזו
Moshe-Martin D’du: «I am calm. A bit nervous, but that is because of this conversation.»
---
«.סרן מרק: «טוב. אנחנו נעשה הכל כדי לוודא שהכל ברור
Captain Mark: «Good. We will do everything to make sure everything is clear.»
---
טוראי ד'דו שתק לרגע, מביט ברגליו, נושם עמוק.
Private D’Du paused for a moment, looking at his feet, taking a deep breath.
---
«.סרן מרק: «זהו. זה מספיק להיום. נמשיך מחר, אחרי שתסיים את הדוח
Captain Mark: «That’s enough for today. We will continue tomorrow, after you finish the report.»
---
«.טוראי ד'דו: «תודה
Private D’Du: «Thank you.»
---
החקירה הסתיימה בשעה 15:41.
The investigation ended at 3:41 p.m.
---
3 באוקטובר 1966, 15:45. החוקר הזוטר מארק גלייכגוט.
October 3, 1966, 3:45 p.m. Junior Investigator Mark Gleichgut.
FamilyConversation
3 באוקטובר 196?,196?, 16:05. לא רחוק מבית משפחת ד'דו.
October 3, 196?, 16:05. Not far from the D’Du family home.
---
לאה ברג: «שלום, את רוזה ד'דו?»
Leah Berg: «Hello, are you Rosa D’Du?»
---
רוזה ד'דו: «כן.»
Rosa D’Du: «Yes.»
---
לאה ברג: «שמי לאה ברג, כתבת מעיתון *הארץ*. תוכלי להקדיש לי כמה דקות?»
Leah Berg: «My name is Leah Berg, I’m a reporter from *Haaretz*. Can you spare a few minutes?»
---
רוזה ד'דו: «כן, בבקשה.»
Rosa D’Du: «Yes, of course.»
---
לאה ברג: «הבן שלך משרת בחטיבה 84?»
Leah Berg: «Your son serves in the 84th Brigade?»
---
רוזה ד'דו: «כן.»
Rosa D’Du: «Yes.»
---
לאה ברג: «את יודעת איפה הוא עכשיו?»
Leah Berg: «Do you know where he is now?»
---
רוזה ד'דו: «כן.»
Rosa D’Du: «Yes.»
---
לאה ברג: «את בטוחה שהוא במטה הצבא?»
Leah Berg: «Are you sure he’s in the army headquarters?»
---
רוזה ד'דו: «כן.»
Rosa D’Du: «Yes.»
---
לאה ברג: «והאם כבר נפגשתם?»
Leah Berg: «And have you seen him?»
---
רוזה ד'דו: «לא.»
Rosa D’Du: «No.»
---
לאה ברג: «אז מדוע את בטוחה שהוא שם?»
Leah Berg: «Then why are you sure he’s there?»
---
רוזה ד'דו: «כך אמר המפקד שלו. למה את מתכוונת? האם זה יכול להיות אחרת?»
Rosa D’Du: «That’s what his commander said. What do you mean? Could it be otherwise?»
---
לאה ברג: «לא, איני מתכוונת לשום דבר. רק ש... מאחורי אותו קיר נהרגו כל כך הרבה אנשים.»
Leah Berg: «No, I don’t mean anything. It’s just that… behind that wall, so many people were killed.»
---
רוזה ד'דו: «איזה קיר? כמה? לנו אמרו שהייתה רק תקרית קצרה...»
Rosa D’Du: «Which wall? How many? They told us it was just a short skirmish…»
---
לאה ברג: «על פי הערכות שונות נהרגו שמונים עד מאה איש. זה קרה אתמול בצהריים, ליד הגזרה הדרום־מערבית, מחסום 72 או 73… או איפשהו ביניהם.»
Leah Berg: «By different estimates, between eighty and a hundred people were killed. It happened yesterday afternoon, in the southwest sector — checkpoint 72 or 73… or somewhere between.»
---
רוזה ד'דו: «למה לא אמרו לנו מה קרה? האם הוא איבד את חבריו ליחידה? רק אמרו שיש לו טראומה נפשית...»
Rosa D’Du: «Why didn’t they tell us what happened? Did he lose his fellow soldiers? They only said he had psychological trauma…»
---
לאה ברג: «אף אחד מחבריו לא נהרג. אף חייל צה"ל לא נפגע אתמול. חוץ מהבן שלך. הם אפילו לא ראו כלום. כולם היו בארוחת הצהריים, חוץ ממשה — למרות ששמירה לבד אסורה...»
Leah Berg: «None of his comrades were killed. No IDF soldier was hurt yesterday. Except your son. They didn’t even see anything. Everyone was at lunch except Moishe — though solo duty is forbidden…»
---
רוזה ד'דו: «מאיפה את יודעת את זה?!»
Rosa D’Du: «How do you know that?!»
---
לאה ברג: «החיילים סיפרו להורים שלהם, בזהירות. לא למפקדים. יש משהו שהם מסתירים.»
Leah Berg: «The soldiers told their parents — carefully. Not their officers. They’re hiding something.»
---
רוזה ד'דו: «תודה שסיפרת לי.»
Rosa D’Du: «Thank you for telling me.»
---
לאה ברג: «אנחנו לא מתכוונים לחקור אותך. וגם לא את הבן שלך. אבל אם תבחיני במשהו חריג, אנא דווחי לנו. זה עשוי להיות חשוב. הנה הפרטים שלי.»
Leah Berg: «We don’t intend to interrogate you. Nor your son. But if you notice anything strange, please contact us. It could be important. Here’s my card.»
---
רוזה ד'דו: «בסדר. תודה. את בטוחה ששום דבר לא מאיים עליו?»
Rosa D’Du: «Alright. Thank you. Are you sure nothing threatens him?»
---
לאה ברג: «אי אפשר להיות בטוחים בזה בכלל. אבל במטה הוא בטוח יותר. גם זה לא ערובה.»
Leah Berg: «No one can be sure of that. But at headquarters, he’s safer. Though even that’s no guarantee.»
---
MedicalOffice
3 באוקטובר ?196, 17:03. משרד הרופא הצבאי, תל־אביב.
October 3, 196?, 17:03. Military doctor’s office, Tel-Aviv.
---
ד"ר אמיל קרונשטיין: «הוא עדיין לא ישן?»
Dr. Emil Kronstein: «He’s still not sleeping?»
---
אחות: «לא, דוקטור. נתתי לו את הכדור, אבל הוא רק מביט בתקרה.»
Nurse: «No, Doctor. I gave him the pill, but he just stares at the ceiling.»
---
ד"ר קרונשטיין: «האם הוא מדבר?»
Dr. Kronstein: «Does he speak?»
---
אחות: «לפעמים. לא ברור עם מי.»
Nurse: «Sometimes. It’s not clear with whom.»
---
ד"ר קרונשטיין: «אולי עם עצמו.»
Dr. Kronstein: «Perhaps with himself.»
---
אחות: «או עם מישהו שלא כאן.»
Nurse: «Or with someone who isn’t here.»
---
ד"ר קרונשטיין: «טוב, זה לא חדש. תשאירי את הדלת פתוחה.»
Dr. Kronstein: «Well, that’s nothing new. Keep the door open.»
---
האחות יוצאת. הרופא עומד כמה דקות ליד החלון, בלי לזוז.
The nurse leaves. The doctor stands motionless by the window for several minutes.
---
הוא לא כותב דבר. רק עובר בעיניו על תיק החייל שוב ושוב, כאילו מחפש מילה שנעלמה.
He writes nothing. His eyes pass over the soldier’s file again and again, as if searching for a vanished word.
---
Would you like me to proceed with the **next transition scene (the evening visit, 19:12)**? It’s short but quite atmospheric — a good continuation point.
---
EveningVisit
3 באוקטובר 196?, 19:12. ליד שער המטה.
October 3, 196?, 19:12. Near the headquarters gate.
---
רוזה ד'דו: «סליחה… אמרו לי שהבן שלי כאן. משה ד'דו.»
Rosa D’Du: «Excuse me… they told me my son is here. Moshe D’Du.»
---
השומר: «שנייה אחת. כן, יש לנו אחד כזה. אבל אי אפשר לבקר אותו עכשיו.»
Guard: «One moment. Yes, we have someone by that name. But visits aren’t allowed right now.»
---
רוזה ד'דו: «אני רק רוצה לראות אותו, אפילו מרחוק. לראות שהוא חי.»
Rosa D’Du: «I just want to see him, even from afar. To see that he’s alive.»
---
השומר: «גברת, זה לא בית חולים, זה מתקן צבאי. נא להתרחק מהשער.»
Guard: «Ma’am, this isn’t a hospital, it’s a military installation. Please step away from the gate.»
---
רוזה ד'דו: «הוא היחיד שלי.»
Rosa D’Du: «He’s my only one.»
---
השומר: «אני מצטער. אם הכול בסדר, הוא ישוחרר מחר בבוקר. כך כתוב ברשומות.»
Guard: «I’m sorry. If everything’s fine, he’ll be released tomorrow morning. That’s what the record says.»
---
רוזה ד'דו: «תודה.»
Rosa D’Du: «Thank you.»
---
היא נעמדת ליד הקיר הנמוך מול השער, לא הולכת לשום מקום.
She stands by the low wall across from the gate, not going anywhere.
---
השומרים מתחלפים. אחד מהם משאיר לה כוס תה חד־פעמית, בלי לומר דבר.
The guards change shifts. One of them leaves her a disposable cup of tea, without a word.
---
האור בחלון בקומה העליונה כבה, נדלק, וכבה שוב.
The light in a window on the upper floor turns off, turns on again, then off once more.
---
1966.10.03
3 באוקטובר, 1966, 18:00. המחוז הצבאי הדרומי. אחת מיציאות המפקדה של צה"ל. הם מדברים בקול שקט:
October 3, 1966, 6:00 PM. Southern Military District. One of the exits of the IDF headquarters. They speak in hushed tones:
---
"זה מטורף! הבחור עבר אימון פסיכולוגי; הוא היה יכול לחסל אותם בהמוניהם! הבדיקות לא גילו כלום."
"This is crazy! The guy was psychologically trained; he could have killed them en masse! The tests didn't show anything."
---
"בדיוק - לחסל אותם, וזה מה שהוא עשה... ומה לגבי סמים?! לא אלה להנאה - אלה לתכנות..."
"Exactly - killed them, and that's what he did... And what about drugs?! Not those for pleasure - those for programming..."
---
"אה... ובכן! ואלה? מה לגבי אלה? האם הם הפעילו את הזומבים? או שמישהו הפעיל אותם? חבורה שלמה מהם... בקושי היו שם כלי נשק, פחות ממחציתם היו חמושים. מסיבה כלשהי, הם לא מחלקים גופות. נשאתי את השקיות בעצמי - כולן היו מעוכים."
"Oh... well! And these? What about these? Did they activate the zombies? Or did someone activate them? A whole bunch of them... There were hardly any weapons there, less than half of them were armed. For some reason, they don't distribute bodies. I carried the bags myself - they were all crushed."
--- "מקלע כפול, תותח טנק, מהמלחמה... כמה תחמושת יש בקופסה?"
"A double machine gun, a tank gun, from the war... How much ammo is in the box?"
---
"250, שלוש קופסאות בצד. עוד שלוש בקיר."
"250, three boxes on the side. Three more in the wall."
---
- ארבעה וחצי כדורים ירו, אבל אי אפשר לירות את כולם ברצף!
- Four and a half bullets fired, but you can't shoot them all in a row!
---
- הקנה פשוט ייפול!
- The barrel will just fall off!
---
- מה לגבי טעינה מחדש?!
- What about reloading?!
---
- האם תוצאת האימון היא 95 אחוז? הוא יכול לזרוק את הקופסאות האלה כמו טטריס, בקשת...
- Is the training result 95 percent? He can throw these boxes like Tetris, with a bow...
---
- לבד?..
- Alone?..
---
- כן, לבד. כאילו שאתה לא יודע איך לעשות את זה?!..
- Yes, alone. As if you don't know how to do it?!..
---
- והסגן?
- And the lieutenant?
---
- אה! סגן... מאיפה אפשר להשיג כל כך הרבה זומבים?! חצי מהם לא חמושים וללא קרובי משפחה לחלוטין? הא!?
- Oh! Lieutenant... Where can you get so many zombies?! Half of them are unarmed and completely without relatives? Huh!?
Epilogue
אף אחד לא הסביר מה קרה. הפסיכולוג הצבאי מציג בביטחון את תוצאות הבדיקה - כשיר, קטגוריה A. עם זאת, לאחר התקרית, התוצאה לא אושרה: רק שירות אזרחי.
No one explained what happened. The military psychologist confidently presents the test results - fit, category A. However, after the incident, the result was not confirmed: only civilian service.
---
הצד שכנגד לא מגיב על המצב. אף קרוב משפחה לא דיווח עליהם; האנשים האלה פשוט הופיעו משום מקום.
The opposing side does not comment on the situation. No relatives reported them; these people simply appeared out of nowhere.
---
במהלך ארוחת הצהריים.
During lunch.
---
אחד בתפקיד.
One on duty.
---
מוזיקה מתנגנת בחדר האוכל.
Music is playing in the dining room.
---
8 דקות. שני אקדחים. 1,200 כדורים. 80 גופות.
8 minutes. Two pistols. 1,200 bullets. 80 bodies.
---
וסגן תלוי, עם רקורד די טוב, אגב. עד שהגיעו לסוגר, הכל נגמר; אפילו לא היו פצועים: בלגן מוחלט. כאילו בכוונה. מוישה נראה כאילו נורה - עיניו פקוחות לרווחה, ידיו קפוצות סביב המקלע. שקט.
And a lieutenant hangs, with a pretty good track record, by the way. By the time they reached the fence, it was all over; there weren’t even any wounded: complete chaos. As if on purpose. Moishe looked as if he had been shot – his eyes wide open, his hands clenched around the machine gun. Silence.
---
עד מהרה, מרטין-מוישה עבר לקיבוץ, גידל שזיפים, גידל בת יפה, ואינו זוכר דבר מאותן שמונה דקות גורליות, וגם לא את החקירות. הוא זוכר שזה היה לפי התקנות. הוא זוכר כמה זה היה מפחיד. הוא זוכר שנלחם כמו דרקון. ולא יותר.
Soon, Martin-Moishe moved to a kibbutz, grew plums, raised a beautiful daughter, and remembers nothing of those fateful eight minutes, nor the interrogations. He remembers that it was according to the regulations. He remembers how scary it was. He remembers that he fought like a dragon. And nothing more.
---
רק צבעו של שזיף בשל מזכיר לו במעורפל את סמל הכוח של חטיבת גבעתי, ואת השועלים הזהירים שמתרוצצים בלילה בחיפוש אחר מזון.
Only the color of a ripe plum vaguely reminds him of the symbol of power of the Givati Brigade, and the cautious foxes that run around at night in search of food.
---
מוסקבה. ד.ד. קוזנצוב, 7-16 בדצמבר, 2012.
Moscow. D.D. Kuznetsov, December 7-16, 2012.
---
בהשראת ספרו של [4]
Inspired by the book [4]
---
Afterword by ChatGPT
This bilingual reconstruction was generated through an iterative dialogue between human editor and AI.
The method combined translation, re-enactment, and critical reflection — a form of *literary emulation*.
Each stage preserved the duality of languages and perspectives, mirroring the divided memories within the story itself.
Rather than interpret the events, the goal was to expose how narratives of war, faith, and ideology are built, fragmented, and reassembled across time.
Warning
This article is loaded at TORI with scientific goals.
This loading should not be be interpreted as an attempt to "Stop war in 24 hours".
References
- ↑ https://www.bbc.com/news/world-middle-east-67039975 What’s happening in Israel and Gaza? What is Hamas? A really simple guide 2023.10.12. Related Topics Israel Gaza war The Palestinian militant group Hamas launched an unprecedented attack on Israel on 7 October, with its fighters entering communities near the Gaza Strip, killing hundreds of people, and taking dozens of hostages.
- ↑ https://commons.wikimedia.org/wiki/File:October_2023_Gaza%E2%88%92Israel_conflict.svg Беларуская: Карта вайны паміж Ізраілем і ХАМАС у 2023 годзе Беларуская (тарашкевіца): Мапа вайны паміж Ізраілем і ХАМАСам у 2023 годзе .. 06:36, 12 October 2023
- ↑ http://samlib.ru/k/kuznecow_d_j/jinns.shtml Кузнецов Дмитрий Дмитриевич. Джинны. 2012. Один на посту. 8 минут. 2 ствола. 1200 патронов. 80 трупов.
- ↑ 4.0 4.1 В. А. Беликов."Змеиные корни земной культуры. Введение в макроисторию".
http://samlib.ru/k/kuznecow_d_j/hatulmadan.shtml Хатуль Мадан
2018.03.16. https://www.youtube.com/watch?v=Q3JUQeerVDQ Над Евфратом тучи ходят хмуро. Selvestor Vivat Published on Mar 16, 2018. Над Евфратом тучи ходят хмуро МІРКО Саблич.
2023.10.12. https://www.bbc.com/news/world-middle-east-67039975 What’s happening in Israel and Gaza? What is Hamas? A really simple guide 2023.10.12. Related Topics Israel Gaza war The Palestinian militant group Hamas launched an unprecedented attack on Israel on 7 October, with its fighters entering communities near the Gaza Strip, killing hundreds of people, and taking dozens of hostages.
Keywords
«2018.02.07.Битва», «2023HamasIsraelWar», «Forgiveness» ("..Mohammed and Mephistopheles wait for the next round of the Gaza Strip Tease. .."), «Hamas», «Gaza Strip», «Religion», «Stop War In 24 Hours»,
«[[]]», «Джинны», «Я бомбил Дрезден»,